כיצד אנו רואים - מבנה העין

ראיה מאפשרת לנו לחיות בעולם מורכב פרטים ולנווט ללא קושי, חוש זה מאפשר לנו לתקשר זה עם זה ללא מילים ולתצפת על העולם הסובב אותנו, אך חשבתם פעם איך אור הופך לראיה?

ראיה מאפשרת לנו לתצפת על העולם ולתקשר ללא מילים

האנטומיה של העין

האור המגיע מהעולם הסובב אותנו עובר ונשבר דרך הקרנית (ה"חלון" השקוף בקדמת העין), עובר בלשכה הקדמית, ממשיך דרך האישון (שנוצר למעשה מפתח בקשתית), ממוקד בעדשה ומגיע לרשתית. ברשתית האור פוגע בתאים מיוחדים הרגישים לאור והופך למידע חשמלי הזורם דרך עצב הראיה לכיוון המוח.

חלקי העין

קרנית - החלק השקוף בקדמת העין, הקרנית שוברת את קרני האור המגיעות מהעולם הסובב אותנו וממקדת אותם לכיוון העדשה, הקרנית היא החלון שדרכו קרנית האור נכנסות לעין והיא גם האזור המועד לפגיעה מגופים זרים, טראומה או זיהומים הקשורים בדרך כלל לעדשות מגע.

לשכה קדמית - חלל שקוף מלא נוזל דרכו האור עובר בדרכו מהקרנית לעדשה, חלל זה מפריד בין הקרנית לקשתית ובצידיו נוזל העין מתנקז לתוך זוית העין וממשיך בדרכו להתנקז אל מחוץ לעין. אזור זה מועד גם לדלקות העשויות לגרום להפרעה בראיה (אובאיטיס קדמי).

קשתית - ה"צבע" של העין, מתפקדת כצמצם המווסת את כמות האור הנכנס לעין דרך האישון. כשהתאורה חזקה האישון מצטמצם וכמות האור הנכנס לעין יורדת, בחושך האישון מתרחב ויותר אור יכול להכנס לעין - זו אחת הדרכים בה אנו יכולים להסתגל לתאורה נמוכה או גבוהה.

הגוף הסיליארי - נמצא בבסיס הקשתית ואחראי בין השאר לשינוי צורת העדשה וכן לייצור הנוזל הממלא את הלשכה הקדמת בעין, הנוזל זורם סביב העדשה ודרך האישון ונכנס ללשכה הקדמית, בלשכה הקדמית יתנקז דרך הזוית אל מחוץ לעין. האיזון בין כמות הנוזל המיוצר בגוף הסיליארי לכמות הנוזל המתנקז בזוית העין יוצר את הלחץ ה"מנפח" את העין, לחץ גבוה עשוי לגרום לפגיעה ברקמות העין (גלאוקומה).

עדשה - גופיף שקוף המרכז וממקד את קרני האור בדרכן לרשתית, העדשה מסוגלת לשנות את צורתה ובכך לשנות את הכוח בו קרני האור מתמקדות, עם הגיל העדשה מאבדת את היכולת הזו ואנו פעמים רבות נדרשים למשקפי ראיה. תהליך ההזדקנות גורם גם לעדשה השקופה להתעכר ועל כן להפריע למעבר קרני האור לתוך העין - כשהעדשה מתעכרת נוצר ירוד (קטרקט).

חלל הזגוגית - ה"ג'לי" השקוף הממלא את העין. הזגוגית מחוברת לרשתית שמאחוריה, עם הגיל הזגוגית הופכת נוזלית ועשויה להפרד מהרשתית, תהליך זה איננו גורם לפגיעה בדרך כלל אך עשוי לגרום להפרעה או "רחפנים" בשדה הראיה. לעיתים רחוקות הפרדות זו של הזגוגית עשויה למשוך איתה רשתית וליצור קרע שדורש טיפול דחוף מכיוון שיכול להתקדם להפרדות רשתית ולפגיעה בראיה. דלקות או דימום ברקמה זו יגרמו לאבדן השקיפות של הג'ל והפרעה בהתקדמות האור לכיוון הרשתית.

רשתית - הרשתית היא המקום בו האור הופך לאות חשמלי. הרשתית בנויה מיליוני תאים רגישים לאור הנקראית קנים (Rods) ומדוכים (Cones) שהופכים את האור לאות חשמלי, בדומה לחיישן המצלמה. התאים אינם פזורים באופן אקראי והם מסודרים בצורה המותאמת לצרכי הראיה האנושיים. הרגישות הרבה ביותר ממוקמת בנקודה הנקראת מרכז הראיה (מקולה). פגיעה ברקמה זו עשויה לגרום להפרעות בראיה (למשך ניוון מקולרי של הגיל המבוגר ודיסטרופיות של הרשתית).

עצב הראיה - לאחר שהאור הפך לאות חשמלי, האות זורם דרך סדרה של תאים וממשיך לאורך קצוות עצבים החוברים יחדיו בנקודת היציאה מהעין והופכים להיות עצב הראיה. עצב הראיה יוצא בחלקה האחורי של העין וממשיך למוח, שם האות יעבור עיבוד ויהפוך לראיה. נקודת הראיה של עצב הראיה איננה מכוסה רשתית ולכן זו נקודה "עיוורת" ולעיתים מכונה "הכתם העיוור". פגיעה בעצב הראיה עשויה להיות מולדת, קשורה להפרעות בזרימת הדם לעצב, לחץ גבוה בעין, מצבים זיהומיים ודלקתיים או פגיעה מכנית בעצב ודורשת בירור וטיפול.