גלאוקומה (או בעברית, ברקית) היא קבוצת מחלות בהן נגרם נזק לעצב הראיה באזור בו העצב יוצא מהעין אל עבר המוח. עצב הראיה אחראי למעבר המידע הראייתי מהעין למוח ולכן פגיעה באזור זה תגרום לפגיעה בראיה. הנזק הנגרם לעצב הראיה איננו הפיך ולכן ישנה חשיבות גבוהה לזיהוי וטיפול מוקדמים העשויים למנוע פגיעה בראיה ולשמור על ראייה לאורך שנים רבות. גלאוקומה היא אחת הסיבות השכיחות בעולם לעוורון ואיננה מלווה בסימני אזהרה, רק בדיקה תקופתית תסייע בזיהוי מוקדם של המחלה.
הסיבות לגלאוקומה מגוונות ומושפעות מגנטיקה, מחלות רקע, מאפייני העין והלחץ התוך - עיני. הפגיעה בראיה בגלאוקומה מאופיינת בפגיעה בשדה הראיה ההיקפי, עם התקדמות המחלה שדה הראיה מצטמצם ועשוי להגיע עד אבדן מלא של הראיה במצבים מאוד מתקדמים. מכיוון שהפגיעה הראשונית איננה במרכז הראיה המטופל עשוי שלא לחוש בהפרעה בראיה עד לשלב מתקדם מאוד ולכן יש חשיבות גבוהה בזיהוי וטיפול מוקדמים. לעיתים (אך לא תמיד) לחץ תוך עיני מוגבר יהיה הגורם העיקרי לפגיעה ישירה או עקיפה בעצב הראיה והגורם המרכזי בהתקדמות המחלה.
גלאוקומה מחולקת למספר סוגים -
גלאוקומה פתוחת זווית - הצורה השכיחה ביותר של המחלה, אין סימני אזהרה בשלביה המוקדמים של המחלה, אין כאבים או שינוי בראיה ולכן חולים במחלה עשויים שלא לדעת ששדה הראיה שלהם הולך ונפגע. גלאוקומה פתוחת זוית בדרך כלל מתקדמת באיטיות וקשורה לגיל מבוגר, רקע משפחתי ולחץ תוך עיני מוגבר. במידה והמחלה מטופלת בשלב מוקדם הסיכון לאבדן משמעותי של ראיה נמוך ולכן חשיבות עצומה לזיהוי מוקדם.
גלאוקומה סגורת זווית - צורה נדירה של גלאוקומה הנגרמת מחסימה של תנועת הנוזל בתוך העין באופן פתאומי או לאורך זמן (כרוני) ועשויה לגרום להופעת כאב וירידה פתאומית בראיה או להדרדרות איטית וצמצום הדרגתי של שדה הראיה. זיהוי מוקדם של המצבים המקדימים לגלאוקומה סגורת זוית עשויה למנוע את התפתחות המחלה או להאט את התקדמותה באופן משמעותי.
גלאוקומה משנית - לחץ תוך עיני מוגבר ופגיעה בעצב הראיה הנגרם באופן משני לפגיעה עינית אחרת. חבלה, דלקת, זיהום, דימום או הפרעה בזרימת דם לעין עשויות לגרום לעלייה בלחץ התוך עיני ולפגיעה משנית בעצב הראיה. למרות שניתן בדרך כלל להחזיר את הלחץ לרמתו התקינה התוצאה הראייתי קשורה גם לפגיעה הקודמת בעין.
גלאוקומה מולדת - מצב נדיר בו הפגיעה קשורה להתפתחות העין ומופיעה בדרך כלל בלידה או בגיל צעיר. גלאוקומה מולדת עשויה להופיע כטשטוש ראיה, כאב עיניים, שינוי בצורת העין, או דמעת. זיהוי מוקדם הוא קריטי בכדי למנוע פגיעה חמורה בראייה. במידה ויש ספק יש לפנות לבדיקת רופא בהקדם.
כיצד מאבחנים גלאוקומה?
אבחנה של גלאוקומה מבוצעת בבדיקת עיניים. רופא העיניים יעשה בדיקה מקיפה של העין, של עצב הראיה וימדוד את הלחץ התוך עיני. במקרים רבים הרופא ימליץ על בדיקת שדה ראיה וצילומים של עצב הראיה לצורך אבחנה או מעקב.
האם יש טיפול לגלאוקומה?
גלאוקומה היא מחלה שיש לה טיפול יעיל. ככל שהמחלה מאובחנת מוקדם יותר כך הסיכון לפגיעה משמעותית בראיה נמוך יותר במידה ועוקבים אחר המלצות הרופא. בניגוד למחלות עיניים אחרות הסובלים מגלאוקומה נדרשים ליטול טיפול לפני שמופיעה פגיעה בראיה ולכן לעיתים קשה להבין את חשיבות הטיפול. יש לזכור שללא טיפול וללא מעקב התקדמות המחלה עשויה להוביל לפגיעה בראיה שאינה הפיכה.
האם ניתן לשפר את הראיה לאחר שנפגעה מגלאוקומה?
לא. גלאוקומה היא מחלה הגורמת לפגיעה שאינה הפיכה בעצב הראיה ולכן חשיבות הזיהוי והטיפול המוקדם. במקרים מסויימים, עזרים חיצוניים (זכוכיות מגדלות, פריזמות וכדומה) יכולים לשפר את איכות החיים של מי שראייתם נפגעה מגלאוקומה (כמו גם ממחלות עיניים אחרות). עם זאת, ובהסתכלות אופטימית לעתיד - הרפואה המודרנית מתקדמת בצעדי ענק וטיפולים שנחשבו מדע בדיוני לפני כמה עשרות שנים נמצאים היום בסל הכלים לרופא ולמטופל. מחקרים רפואיים פורצי דרך משאירים תקווה שבעתיד נוכל אולי גם לחדש סיבי עצב פגועים ולשפר את הראייה למי שראייתם נפגע ממחלות עיניים שונות, בניהן גם גלאוקומה.